- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק ת"א 1449-09
|
ת"א בית משפט השלום אשקלון |
1449-09
6.10.2011 |
|
בפני : אורית חדד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: הפניקס חברה לביטוח בע"מ |
: קטן משה |
| החלטה | |
לפניי בקשת המבקשת - הנתבעת להתיר לה הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל) בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן:"לחוק") ולמנות מומחה רפואי בתחום האורטופדי.
רקע כללי וטענות הצדדים בתמצית:
התובע, יליד 1967, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 26.12.04 והוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. בגין תאונה זו קבעה לו הועדה הרפואית של המל"ל (להלן: "הועדה") נכות צמיתה בשיעור של 10% בשל "מצב לאחר חבלה ישירה וסיבובית לברך שמאל" לפי סעיף 48(2)(ז)(1) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 - "נזק במניסקוס בצורה קלה".
לטענת הנתבעת, בבדיקה קלינית שבוצעה ע"י הועדה לא נמצאו כל מגבלה / ממצא פתולוגי על בסיסם ניתן לקבוע נכות והנכות שנקבעה היתה על בסיס ממצאי בדיקות אובייקטיביות, בהן אובחן, בין היתר, קרע מיניסקוס בברך שמאל. יתרה מכך ועיקר, הועדה לא היתה ערה לעברו הרפואי של התובע עובר לתאונה נשוא תובענה זו לפיו נרשמו פגיעות זהות באותה הברך. הנתבעת נסמכה על אישור מפקדת קצין רפואה ראשי בצה"ל מיום 17.02.97 (להלן: "מסמך צבאי") שם צויין: "קרע של המניסקוס, עם תופעות חוזרות...".
הוועדה מציינת בדו"ח כי המסמכים שעמדו בפניה הינם דו"ח מיון מיום 26.12.04, בדיקת מיפוי עצמות מיום 30.12.04 וכרטיס רפואי. הועדה לא ציינה דבר בדבר עברו הרפואי של התובע, כך שנראה כי לא נחשפה למסמך הצבאי אשר לו היה מונח בפניה, היה מביאה להימנע מקביעת נכות.
הנתבעת אף מפנה לכך שבבקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה שהוגשה ע"י התובע השיב הוא בשלילה עת נשאל אודות מגבלות או כאבים דומים בעברו.
התובע מתנגד לבקשה. לטענתו מתבססת הנתבעת על מסמך אחד בלבד מתקופת שירותו הצבאי שאין בו כל איזכור כי הממצאים הינם בברך שמאל.
עוד ציין התובע כי בבדיקת MRI שבוצעה לו ניתן היה להבחין אם מדובר בקרע ישן או חדש, וכי קיים פער של 8 שנים בין המסמך הצבאי לתאונה נשוא תובענה זו.
לטענתו, הועדה גיבשה החלטתה לאחר שבחנה את תיקו הרפואי, לרבות עברו והעובדה לפיה לא צויין באיזו ברך קיימת פגיעה קודמת, יש בה כדי להצדיק לדחות את בקשת הנתבעת על הסף.
בתשובה לתגובה ציינה הנתבעת, כי אכן לא צויין במסמך הצבאי כי המדובר בברך שמאל. עם זאת, מדגישה היא כי התובע שהינו בעל הידיעה האישית הטובה ביותר בדבר הפגיעה בברך נמנע מלציין כי הפגיעה לא היתה בברך שמאל. עוד ציינה הנתבעת כי הטענה לפיה הועדה יכולה היתה להבחין אם מדובר בקרע ישן או חדש, אינה נתונה לידיעה שיפוטית שכן המדובר בעניין שבמומחיות. מכל מקום, הועדה לא ציינה כי בקרע חדש מדובר.
הנתבעת מפנה עוד לממצאי MRI מיום 05.06.05 לפיהם מדובר בנזק סחוסי קטן ביותר של הפטלה. לשיטתה, המונח "קטן ביותר" עשוי לנבוע מפרק הזמן הארוך שחלף ממועד המסמך הצבאי.
לעניין החומר הרפואי שעמד בפני הועדה ציינה הנתבעת, כי לא ברור איזה כרטיס רפואי עמד בפניה, טווח המועדים וההתמחויות שנכללו בכרטיס זה.
דיון
סעיף 6ב לחוק קובע:
"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."
הכלל על פי הפסיקה הינו כי קביעת המל"ל מחייבת ורשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים בלבד ובנסיבות יוצאות דופן.
"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד...פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".
ראה ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77.
השאלה מהו טעם מיוחד המצדיק ראיות לסתור את קביעת ועדת המל"ל, נדונה בהרחבה בבר"ע 634/85 אבו עליון עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט (4) 505:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
